קניוניםחנויותמבצעיםאירועי ילדיםקטלוגיםחדשותכתבותמשפחהמקצועי
האזור האישי של אורח/ת
עדכן/י פרטים | התנתק/י
רשומים אצלנו? יופי! התחברו ותיהנו

נא להזין את פרטי חבר המועדון וללחוץ על "שלח"
שם: שם משפחה: אימייל: שלח/י
שכחתי סיסמא
 
אתר קניונים.קום - בילוי בקניון מתחיל כאן. מידע מקיף אודות כל קניון | חנות | מבצע | הנחה וקופון בחנויות
הצטרפו אלינו למועדון החברים והישארו מעודכנים! קבלו גישה לאזור אישי ותיהנו מתזכורות במייל אודות אירועים ומבצעים שווים בקניונים ובחנויות

כתבות | מאמרים | טיפים

כתבת ענף

תרבות הקניונים - והשפעתה על חיינו

שלושה אנשים עומדים מאחורי מהפכת המסחר בישראל בשלושים השנים האחרונות מאת: עופר שחטר | פורסם: 10/3/2008
תמונה 1
שלושה אנשים עומדים מאחורי מהפכת המסחר בישראל בשלושים השנים האחרונות. הראשון שבהם הוא אריה פילץ, אשר לזכותו עומדים היזמות והביצוע של דיזנגוף סנטר והתחנה המרכזית החדשה, השני הוא דוד עזריאלי אשר הביא לארץ את הקניון ה"פרברי" והשלישי הוא יהודה נפתלי, אשר עומד מאחורי מהפכת מרכזי הקניות הפתוחים.

שלושים שנה אחרי פתיחתו של דיזנגוף סנטר, ניתן לאפיין את כל מרכזי הקניות בישראל לפי אופיים של היזמים שהוזכרו לעיל.

כשאריה פילץ פתח את שערי דיזנגוף סנטר, לפני 30 שנה בדיוק, בודאי לא חשב שבשנת 2000 יהיו בישראל כ- 30 מרכזי קניות עירוניים, שמשלבים בין היתר משרדים, מגורים ומסחר. היום, ניתן למצוא את הדוגמה שהביא לארץ מחו"ל, בכל עיר בישראל.

כשדוד עזריאלי פתח את קניון אילון, בוודאי ציפה שישראל תעתיק את תרבות הקניון העירוני, שמאפיין את ערי השינה בצפון אמריקה, וכיום נמצא כמעט בכל פרבר ושכונה בישראל. לפי נתוני אריאל פרומול, חברת ניהול הקניונים הגדולה בישראל, קיימים כיום בישראל כ- 180 מרכזי קניות מקורים וממוזגים, רובם מתחת לשטח של 10 אלפים מ"ר (שטח מניב), אך גם כ- 30 מרכזים העולים על 20 אלף מ"ר.

ויהודה נפתלי, גם אם לא היה הראשון לבנות מרכז קניות פתוח, השכיל לבסס רשת של מרכזי קניות בסגנון הנקרא אצלנו פאואר סנטר, ברוב חלקי הארץ. למעלה מ- 80 מרכזים בסגנון זה הוקמו בישראל במהלך העשור האחרון, ועוד היד נטויה.

השפעתם של מרכזי הקניות ה"מאורגנים", כלומר אלו אשר להם הנהלה מרכזית (הן אלו שבהם חברת ניהול או אלו המנוהלים על ידי חברת ניהול מרכזית), ניכרת בכל צעד ושעל של חי היום יום שלנו. אם בעבר היינו מבקרים בבית המרקחת המקומי, היום אנו מבכרים לבצע את הקניות בסופרפארם או בניופארם, אשר חייבים את התפתחותן כרשת בעלת עשרות סניפים לתרבות הקניונים. זו רק דוגמה אחת. את הבגדים שלנו אנו קונים ברשתות האופנה, אשר דחקו את מקום הבוטיקים של פעם, וגם את הבילוי המשפחתי החלפנו – במקום סרט או הצגה, אנו מעדיפים ללכת לקניון.

מרכזי הקניות גרמו לסגירתם של החנויות הקטנות, אלו אשר שירתו אותנו במשך עשרות שנים ונדחקו. אם בעבר חלומו של מי שרצה להתעסק במסחר, היה לפתוח חנות, הרי שהיום הדרך מתחילה (ולרוב גם מסתיימת) בעבודה כשכיר באחת מהרשתות.

בארה"ב, גרמה תופעה זו להקטנתו של מעמד הביניים, ולפגיעה במרקם הכלכלי. זו תופעה שניכרת כיום גם אצלנו, תופעה אשר גורמת להרחבת הפערים הכלכליים בין מגזר השכירים למגזר בעלי העסקים. אם הצלחת לפתוח חנות ולהביאה למכירות גבוהות ולרווחיות – אתה עשוי להיות בעליה של רשת. נכשלת – אתה כנראה חוזר להיות שכיר בחנות ממנה התחלת.

מגזר השירותים התרחב אף הוא עד מאד כתוצאה מתופעה זו.

פריחתן של חברות השמירה והניקיון קשורה קשר הדוק לפריחת מרכזי הקניות. די אם נציין שבקניון בינוני מועסקים עשרות שומרים ועשרות עובדי ניקיון. מרכזי הקניות מספקים עבודה למנהלי חשבונות, אנשי אחזקה, מנהלי שיווק ועוד.

אם ניקח בחשבון את כל העובדים בחנויות במרכזי הקניות, נגיע למספרים מדהימים. בקניון קטן ובו 50 חנויות, עובדים כ- 250 עובדים. בקניון גדול ובו 150 חנויות, עובדים קרוב לאלף איש. אם נחבר את כל מרכזי הקניות בארץ, ניווכח כי אלו הבאים לעבודה בקניון – מנינם מאות אלפים, קרוב ל- 10% מכל העבודה.

ואם נחשוב מתי בפעם האחרונה היינו בקניון – ויחד איתנו כל עם ישראל, נבין כי תרבות הקניונים השתלטה על חיינו. למעלה מ- 90% מתושבי ישראל ביקרו בקניון בשנה האחרונה, למעלה מ-60% מבקרים בקניון יותר מפעם אחת בחודש.

אז לא נותר לנו אלא להגיד – להתראות בקניון! :: עופר שחטר | מנכ"ל ובעלים - אריאל פרומול ניהול קניונים ::

לכל הכתבות » | שלח כתבה לחבר »


הידיעות באחריות הקניונים, הרשתות וחברות יחסי הציבור